יצאנו לתקופה חדשה – "השגרה החדשה בצל הקורונה", התקופה מאופיינת בהמשך אי הוודאות, בשינויים, ורכישת הרגלים חדשים בכל תחומי החיים: הבריאותי, הנפשי, הכלכלי, התנהגותי, הצרכני, המשפחתי, ועוד.
בפוסט הקודם הזכרתי את 3 המצבים/שלבים בכל משבר: הפחד – גם אם הוא התחלף בפחד מהמצב הכלכלי, עדיין ממליץ לתת לו מקום. הוא חבר, הוא בא בטוב. למידה – האוצר יצא עם תוכניות סיוע בכל הרמות, שווה ללמוד מה מגיע לכם. גם אם זה לא הרבה תדאגו לקבל את מה שמגיע לכם. והמצב השלישי – צמיחה מחדש – המלצתי לעבוד על תוכנית ליום שאחרי. קחו בחשבון ש"היום שאחרי" התחלף בתקופה שאחרי, עם רמת אי וודאות גבוהה למשך תקופה לא ידועה, ועם לא מעט הגבלות שיתלוו לאורכה, מה שמהווה תוספת מאתגרת בבניית התוכנית.
עפ"י ההגדרה של מכון ראות, "חוסן כלכלי" הוא יכולתו של הפרט לנצל את המשאבים העומדים לרשותו על מנת להתקיים בכבוד, לשפר את רווחתו, ולהתמודד עם שינויים פתאומיים במצבו האישי, המשפחתי והתעסוקתי. אחד המרכיבים של החוסן הכלכלי הינו העומק הנכסי. בתקופת משבר כלכלי, זהו המרכיב עם המשקל הדומיננטי ביותר.
מהו עומק נכסי?
מרכיב זה מתייחס להיקף הנכסים הנוספים ברשות משק הבית או העסק כגון חסכונות, הכנסות פסיביות, ביטוחים או, לחילופין, חובות. במילים פשוטות יותר – מהי תקופת הזמן שמשק הבית/עסק יוכל להישען על העומק הנכסי ולהמשיך להתקיים בתקופת משבר בו ההכנסה קטנה או נעצרת לחלוטין מכל סיבה שהיא. ככל שתקופת הזמן ארוכה יותר, רמת העומק הנכסי בפרט ורמת החוסן הכלכלי בכלל גבוהים יותר. שיפור במרכיב זה גם יכול להוות בסיס התחלתי בחתירה לעצמאות כלכלית, בה ניתן לשמור על רמת חיים מוגדרת מבלי לעבוד כלל לצורך מחייתנו.
לצערנו רמת המודעות בארץ לבניית חוסן כלכלי אישי או עסקי מאוד נמוכה, בעיקר במרכיב העומק הנכסי. ההתנהלות בשגרה מבוססת לא מעט על "כאן ועכשיו", מינוף גבוה והישענות על אשראי והלוואות יקרים, שמוביל במקרים רבים לתזרים מזומנים שלילי – פער שלילי בין רמת ההכנסות להוצאות. בשנת 2018 נסגרו כ- 45,000 עסקים, והוגשו כ- 20 אלף בקשות לפשיטות רגל בארץ. התחזית האחרונה בעקבות המשבר הנוכחי מצביעה על גידול של כ- 50% בעסקים שעלולים להיסגר.
אחד המבחנים שהמשבר העמיד לפתחנו הינו רמת "העומק הנכסי" של כל אחד מאיתנו בהיבט האישי, משק הבית, התעסוקתי ולחלקנו גם העסקי. ממליץ ללמוד על הנושא ולהוסיפו לתוכנית של "השגרה החדשה בצל הקורונה" כחלק מאסטרטגיית היציאה האישית שלכם. ראוי שמרכיב זה בפרק הכלכלי של התוכנית יתבסס על הפקת לקחים מהמשבר הנוכחי, ע"מ שישרת אותנו כבר בתקופה הקרובה ובמשברים נוספים בעתיד.
אז איך מתחילים את תהליך ההבראה?
בתהליך הבראה נכון, עדיף לטפל בסעיף ההוצאות תחילה, מאחר וההשפעה היא מיידית ורוב ההחלטות תלויות בנו ולא באף אחד אחר. תקופת ההסגר/בידוד סייעה לנו להבין שניתן לשנות הרגלי צריכה. עברנו תקופה לא קצרה של גמילה מהוצאות מיותרות, אז ממליץ לנצל את ההזדמנות ולהמשיך לקבע את הרגלי הצריכה החדשים, להמשיך לעבוד על הקטנת ההוצאות באופן משמעותי, למרות שלא פשוט אפילו לחשוב על זה בתקופה שאחרי.
אז במסגרת הכניסה לשגרה החדשה בצל הקורונה, מפעילים שיקול דעת לפני שפונים לבנקים להלוואות נוספות, מתנפלים על הקניונים, על טיסות הלואו קוסט, והוצאות לא הכרחיות אחרות. חשוב גם שנגדיר יעד לרכיב העומק הנכסי, שנכין תוכנית פעולה כוללת לשיפור החוסן הכלכלי, ונפעל ליישומה כבר מהיום הראשון של "התקופה שאחרי".
השלב הבא הוא הטיפול בשיפור מרכיב ההכנסות שהינו מורכב יותר ולוקח יותר זמן.
פשוט? לא. מעשי? כן!
מציע לעיין בגם בפוסט נוסף שכתבתי בעבר, אשר עוסק בהתמודדות עם המתחים בעוצמות רגשיות גבוהות בין בני הזוג, על רקע משבר בניהול עסק/משק בית במשפחות בהן אחד מבני הזוג הינו בעל עסק.
מקווה שעזרתי לכם, קחו מה שמתאים לכם בימים אלה.